שירות מיוחד של צ'קים המשמש כאשראי חוץ בנקאי

פותח מודל ניהול סיכונים פיננסי, שעל בסיסו היא מאפשרת לבתי העסק לקבל צ'קים מלקוחותיהם ללא חשש שמא הצ'קים לא יכובדו. הידע והניסיון הרב של החברה ביחד עם מאגרי המידע ומערכות המחשוב המתקדמות מאפשרים לה לבדוק מאות פרמטרים באופן ממוחשב, בתוך שניות וברוב המוחלט של העסקאות ניתנת תשובה אוטומטית ע"י המערכת באופן מיידי, כך שתשלום באמצעות צ'ק שניתן לבית העסק אשר אושר על בסיס מודל ניהול הסיכונים של החברה, הינו חסר סיכון פיננסי עבור בית העסק בדיוק כמו תשלום בכרטיס אשראי.

צ'ק כאשראי חוץ בנקאי

כ- 44% מהתשלומים בישראל מבוצעים באמצעות צ'קים, כאשר בשנת 2018 סכום הצ'קים עמד על 957 מיליארד ₪, וכ- 118 מיליארד ₪ שולמו בבתי עסק קמעונאיים.

היכולת של הצרכן הסופי לבצע תשלומים בבתי עסק באמצעות צ'קים, יוצרת עבורו מסגרת אשראי חוץ בנקאית ומאפשרת לו להגדיל את יכולת התשלום שלו מעבר למסגרת האשראי שנקבעה לו ע"י הבנק וע"י חברות כרטיסי האשראי. קיימים יתרונות רבים גם לבעלי העסקים במתן אפשרות לצרכן לשלם בצ'קים, בהגדלת מחזור המכירות ע"י הגדלת חוג הלקוחות והעמקת המכירה ללקוחות קיימים.

נתח הצ'קים מסך התשלומים עומד על כ- 18% ובתי העסק בישראל מבינים את החשיבות בקבלת צ'קים כאמצעי תשלום לגיטימי בבתי העסק.

שירות צ'ק פלוס

במסגרת השירות החברה מתחייבת לבדיקת צ'קים עבור בתי העסק הנמנים על לקוחותיה. כל צ'ק שנמסר לבית העסק מלקוחותיו נבדק בזמן אמת באמצעות המערכת הטכנולוגית של החברה ובמידה והתחייבנו לפירעון הצ'ק בית העסק יכול לקבלו ללא כל חשש מאי פירעונו. במידה והצ'ק לא יכובד החברה תזכה את חשבון הבנק של בית העסק בסכום הצ'ק. בכך אנו הופכים את הצ'ק לאמצעי תשלום בטוח וחשוב בעסק שלך בדיוק כמו התשלום באמצעות כרטיס אשראי.

שירות מימון פלוס

שירות משלים לשירות הצ'ק פלוס, הכולל הקדמת פירעון לצ'ק ע"י תשלום סכום הצ'ק מראש ע"י החברה כנגד קבלת הצ'ק. שירות זה מאפשר קבלת צ'קים באופן בטוח יותר, תוך הגדלת מחזור המכירות, להרחיב את מעגל הלקוחות המביאים לצמיחת רווחיות בית העסק. שירות זה מהווה פתרון כולל לפעילות הצ'קים החל מאישורה של החברה להתחייבות לפרעון הצ'ק בקופת בית העסק ועד להעברת הכסף לחשבון הבנק שלך.

שירות הו"ק פלוס

שירות חדש ומהפכני, המביא את הקדמה הטכנולוגית ומציע אמצעי תשלום נוסף! קבלת תשלום בהוראת קבע דיגיטלית בבית העסק שלך! השירות מקנה ללקוחות בית העסק לבצע עסקאות ללא מגבלות תקרות האשראי המוקצים לו בבנק ו/או בחברות כרטיסי האשראי ובפריסה רחבה ונוחה. והכל מתבצע בזמן אמת דרך הסלולרי בקליק!

שירות אבטחת הלוואות

כחלק משת"פ עסקי עם גופים פיננסיים מובילים במשק מאפשרת החברה סליקת תשלומים, הליך חיתום הלוואות.

היתרון של החברה הינו סליקת תשלומים נמצא בידע הרב שלה ובמאגר המידע אותו צברה עם השנים, ולכן עבורה, החלטה מסוג זה הינה קלה לביצוע. היכולת של הגוף העסקי לתת הלוואות באמצעות החיתום דרך החברה לסליקת תשלומים, מאפשר לה להגדיל את כמות הלקוחות שלהם ניתנת ההלוואה וכן את גודל ההלוואה, תוך צמצום הסיכון.

שירות אשראי פלוס

קיימת התחייבות לפירעון החשבוניות שבית העסק ניפק ללקוחותיו כנגד סחורה או שירותים אותם מסר ללקוח. במידה והגיע מועד התשלום על החשבונית ולא התקבל התשלום בגינה, החברה אחראית להעביר לבית העסק את התשלום בגינה.

הסקטור העסקי מתקשה לייצר משרות חדשות

מתרבים הסימנים להאטה במשק. כך קבע הכלכלן הראשי באוצר בסקירה שבועית לסיכום שנת 2018 שהוא מפרסם. הכלכלן הראשי מציין כי כלכלת ישראל המשיכה לצמוח בשנת 2018 בקצב של 3.2%, אולם במהלך השנה חלה התמתנות בקצב הצמיחה, כאשר החל מהרבעון השני מסתמן שינוי מגמה ונרשמו שיעורי צמיחה חלשים. בנוסף קיימת תופעה מדאיגה בשוק העבודה, שנחשב עד כה לנקודת החוזק העיקרית של המשק: במהלך שנת 2018 הסתמנה חולשה ביצירת משרות חדשות. עיקר יצירת המשרות מתרכז בסקטור הציבורי, בעוד בסקוטר העסקי מתקשה ליצור משרות חדשות. בשנת 2018 נמשכה עליית השכר לאור יישום פעימה אחרונה של העלאת שכר המינימום, כאשר במקביל שיעור האבטלה המשיך לרדת. שילוב הגורמים הללו תרם להצטמצמות אי השיוויון והעוני בישראל, כאשר אי השוויון ברוטו במגמת ירידה אל מתחת לממוצע של ה- OECD.

מספר העסקים שנסגרו בישראל ב- 2018 עומד על שיא כל הזמנים של 44.5 אלף עסקים

מספר העסקים שנסגרו בישראל ב- 2018 עומד על שיא כל הזמנים של 44.5 אלף. כך עולה מנתוני חברת המידע העסקי Bdi לסיכום השנה. מהנתונים עולה כי חלה מגמת צמיחה שנתית ברורה בכמות העסקים שנסגרים בישראל בעשור האחרון, כאשר בשנת 2009 מספרם עמד על 37.2 אלף בלבד. עם זאת, כאשר מחשבים גם את כמות העסקים החדשים שנפתחו בישראל במהלך השנה החולפת נראה כי נוספו למשק במהלך התקופה 4.8 אלף עסקים חדשים נטו, זאת לעומת 4.4 אלף עסקים חדשים נטו בשנת 2017, וכמות של 4.1 אלף עסקים נטו בשנת 2016. השנה הטובה ביותר למשק הישראלי מבחינת תוספת נטו של עסקים היתה בשנת 2010, אז נוספו למשק 12.5 אלף עסקים חדשים (נפתחו 50.4 אלף עסקים ונסגרו 37.9 אלף).

כאשר בוחנים את ההתפלגות הגיאוגרפית של מספר החברות והעסקים שנסגרו במהלך השנה ניתן לראות כי רוב של 39.5 אחוז מהעסקים נסגרו באזור המרכז והשרון. שבאופן טבעי מרכז כמות גדולה יותר של עסקים. לאחר מכן נתח גדול של 30.8 אחוז מהעסקים נסגרו באזור הצפון, 19.5 אחוז מהם נסגרו באזור הדרום ורק 10.2 אחוז מירושלים והסביבה.

משרד הכלכלה משקיע 400 מליון ש"ח להקמת מרכזי היי טק בפריפריה

משרד הכלכלה הודיע על תוכנית לפתיחת שלוחות מחקר ופיתוח (מו"פ) של חברות היי טק בפריפריה. כחלק מהתוכנית יוענקו מענקים בסך כ- 400 מליון ש"ח. התוכנית נועדה לקדם הסטת ההשקעות בהיי טק מהמרכז לפריפריה. לאחר שבמשך שנים לא הצליח המשרד להקים בצפון מפעל דומה לזה של אינטל בקרית גת. ההשקעות הגדולות נועדו לשבור את תקרת הזכוכית של ההי טק, המרוכז בין הרצליה לקרית גת.

במסגרת התוכנית הרשות לחדשנות תתמרץ חברות חדשניות לפיתוח מרכזי מו"פ בפריפריה ב 240 מליון ש"ח. בתוך כך תינתן תמיכה של 10 מיליון שקל לאורך שלוש שנים, לכל חברה שתבצע 80% מהפעילות שלה בפריפריה וש- 60% מעובדיה יתגוררו בפריפריה. המסלול מיועד לתמוך במיזמי מו"פ חדשניים של חברות צומחות, תוך צמצום הסיכון בפתיחת פעילות בפריפריה באמצעות תמיכה המתפרשת על פני שנים. בשיעורי מענק גבוהים ובמתווה יורד. לתוכנית תתווסף תמיכה בפעילות היערכות בשנה הראשונה, ובהתאמות נדרשות נוספות.

בסוף תקופת התמיכה במו"פ, תעמוד בפני החברה זכאות לתוכנית "שכר גבוה" של רשות ההשקעות בסך 100 מליון ש"ח. ההחלטה לתת את המענקים להשקעה בשכר העובדים דרך רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, מתבססת על הצורך ביצירת רצף להעסקת עובדים בשכר גבוה בתעשיית העילית בפריפריה.

בהמשך יינתנו מענקים בסך בסך 30 מיליון ש"ח ליזמים שיקימו מבנים להשכרה לתעשיית ההייטק בפריפריה. המבנים אמורים להכיל גם שטחים ציבוריים כמו חדר אוכל, ולספק לבעלי העסקים שירותים בסיסיים, כדי לסייע בידם בתחילת הדרך, ליצור מסגרת תומכת לעסקים. במשרד הכלכלה עובדים בימים אלה על הוראת מנכ"ל שתקבע את הכללים לקבלת המענק. ההוראה צפויה להתפרסם תוך כחודשיים.

 

ועדת הכספים קוראת להגדיל את מכסות העובדים הזרים – ולבטל את המס על העסקתם

ועדת הכספים דנה בנוגע למיסוי שהמדינה גובה כהיום מהמעסיקים במשק בגין העסקת עובדים זרים. נציגי המעסיקים וחברי הכנסת שבוועדה היו תמימי דעים בנוגע לכך שההיטל חייב להתבטל. הם לא עסקו באהזהרת משרד האוצר כי הדבר יגרע מהכנסות המדינה חצי מילארד שקלים בשנה. הם כן עסקו בחפיפה האפשרית בין העובדים הזרים לבין המסתננים והפליטים – אשר הממשלה הנוכחית מעוניינת להפחית את מספרם בישראל – אבל העריכו כי אין בהורדת ההיטל כדי לגרום לעלייה במספר המסתננים המועסקים במשק.

ההיטל על העסקת עובדים זרים נע היום בין 10% ל- 20% משכר המשולם להם, כתלות בענף בו הם מועסקים. יו"ר הוועדה אמר כי "ברור לחלוטין שיש לבטל את מס המעסיקים. אני אבקש שיגישו הצעת חוק לביטול מס המעסיקים במסעדנות, בחקלאות, בבנייה. המס הזה מיותר לחלוטין. הוא לא השיג את מטרתו. הוא קם כדי לעודד עובדים ישראלים להיכנס לתחומים אלו, אבל אין עובד ישראלי שבגלל המס החל לעבוד בחקלאות או בבנייה. אבקש לעשות זאת בתיאום עם האוצר. אבל בענפי המסעדנות והחקלאות נצטרך לעשות את זה מהר. זה לא דבר שניתן לעשות לאט".

הקמת מרכזי מבקרים לתיירות כפרית חקלאית ותמיכה בעסקים קטנים

משרד החקלאות מודיע על האפשרות לקבל תמיכה, להקמת מרכזי מבקריים לתיירות כפרית בעסקים חקלאיים.

מטרת תוכנית פיתוח הכפר לשנים 2015 – 2020 הינה:

  1. עידוד הזיקה לשטחים חקלאיים והדגשת התרומה לייצוב ופיתוח החקלאות, לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ולטיפוח ערכי הסביבה ונוף במרחב הכפרי.
  2. חיזוק הקהילה הכפרית והעצמתה בצד שימור המורשת החקלאית והכפרית, פיתוח הישוב הכפרי בישראל, במגוון צורותיו, כצורת ישוב ייחודית.
  3. גיוון הבסיס הכלכלי של הישוב הכפרי, בדגש על יזמות כפרית ותיירות כפרית.

יעד התמיכות במרכזי מבקרים לתיירות כפרית חקלאית – מרכז מבקרים הינו מוקד התכנסות לקהל מבקרים במשק חקלאי, בתוך או בצמוד לפעילות המתקיימות בו. המרכז מיועד לחשוף בפני המבקרים באמצעות חזותיים או אמצעים אחרים את הפעילות החקלאית או הכרית, את מוצרי המשק ו/או את הרעיון שבסיס הקמתו ופעילותו (דרישות לתכנון מרכז מבקרים לתיירות כפרית חקלאית מפורטת בתדריך של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, סעיף 14).

ניתן להגיש בקשות לתמיכה במספר מסלולים : תמיכה למרכז מבקרים בשלושה מסלולים, בהיקף של 50 עד 100 אלף ש"ח. לעסק קטן ניתן להגיש בקשה בשני מסלולים, בהיקף של 50 עד 100 אלף ש"ח.

הגשת הבקשות תהיה עפ"י תנאי הסף והמסמכים שחובה לצרף לבקשה (כנ"ל תנאים מנהליים ותקציביים).

האוצר החליט – קרן ההלוואות לעסקים בינוניים תיפתח גם למפעלים קטנים

מסלול השקעות בתעשייה בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, ייפתח מעתה גם לעסקים שהמחזור השנתי שלהם נמוך מ- 25 מיליון שקל, כך הודיע משרד האוצר. הקרן מעניקה הלוואות שתקופת ההחזר שלהן ארוכה, עד 12 שנה, וסכומן עד 90% מההשקעה הנדרשת מהעסק. ההלוואות הוענקו עד היום לטובת הקמה, צמיחה ופעילות שוטפת לעסקים שמחזורם השנתי 25 – 100 מיליון שקל.

ההלוואה מהקרן תאפשר גם לעסקים הקטנים להגדיל את ההשקעות, תקל את נטל המימון שלהם ותתרום לפיתוח מגזר העסקים הקטנים, החיוני כל כך לקידום התוצר והתעסוקה.

מפעלים קטנים יכולים להגדיל את הפריון באמצעות רכישת מכונות חדשות, אבל בענפים כמו עיבוד שבבי, מתכת או פלסטיק או עיבוד זכוכית או עץ המכונות עולות הון תועפות.

הסמכת גופי בקרה לחקלאות אורגנית

במדינת ישראל העיסוק בחקלאות אורגנית מוסדר בחקיקה, "החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה – 2005". תנאים להסמכת גופי אישור ובקרה גופי אישור ובקרה מוסמכים.

החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה – 2005 קובע, כי למנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת הסמכות לאשר גופי אישור ובקרה לפקח ולאשר תוצרת אורגנית. לשם כך, הוקמה מנהלה להסמכת גופי אישור ובקרה.

על פי החוק: "תוצרת אורגנית" חייבת להיות מסומנת בסמלים (סמל אורגני אחיד + סמל בקרה), ולכן צרכן, הצורך תוצרת אורגנית הנושאת את הסמלים יכול לדעת בבטחה שהתוצרת גודלה ויוצרה על פי דרישות החוק והיא מפוקחת על ידי אחד מגופי האישור והבקרה המוסמכים על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת.

אכיפת החוק בנקודות מכירת תוצרת מבוצעת על ידי מפקחים, עובדי השירותים להגנת הצומח ולביקורת שמונו על ידי שר החקלאות, על מנת לאכוף את התקנות ולהעמיד לדין את העוברים עליהן.

תנאים להסמכת גופי אישור ובקרה 

החוק קובע את התנאים להבטחת ייצור נאות של תוצרת אורגנית והטיפול בה, לרבות מכירתה, וכן את תנאי ההסמכה של גוף אישור ובקרה, שתפקידם לאמת כי העוסקים בחקלאות אורגנית פועלים בהתאם לחוק ולתקנות.

  • עמידה בתקנות להסדרת תוצרת אורגנית (גוף אישור ובקרה), התשס"ח – 2008.
  • עמידה בדרישות תקן ISO 65 – תקן בינלאומי הקובע אמות מידה לניהול גוף אישור ובקרה.
  • עמידה בהנחיות ותנאים נוספים שנקבעו עי מנהלת ההסמכה.
  • גופי אישור ובקרה מוסמכים.

נכון להיום, ישנם שלושה גופי אישור ובקרה המוסמכים:

  • אגריאור בע"מ
  • סקאל ישראל פיקוח והתעדה בע"מ
  • המכון לבקרה ואיכות אי.קיו.סי

שלושת הגופים הללו מאושרים על-פי אותן אמות מידה ותפקידנו כמנהלת ההסמכה לשמור שהתחרות ביניהם תהיה תחרות הוגנת שלא תפגע ביושרת התוצרת האורגנית.

 

אולי יעניין אותך גם

ייעוץ עסקי רב תחומי

ייעוץ עסקי

ייעוץ פיננסי לעסקים

חקלאות אורגנית והסדרתה בישראל

במדינת ישראל, העיסוק בחקלאות אורגנית מוסדר בחקיקה: החוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005, והתקנות שהותקנו לפיו.

החוק מסדיר את כל נושא הייצור והמכירה של תוצרת אורגנית ובכלל זה, אופן הגידול, המיון, האריזה, ההובלה והסימון הראוי לידיעת הצרכן.

נועד להגן על הצרכן מפני זיוף ומגדיר מהי  "תוצרת אורגנית". קובע תקן אורגני אחיד ואישור עמידה בו על ידי גופי אישור ובקרה פרטיים שהוסמכו לעניין. בקרה שוטפת – על עוסקים בחקלאות אורגנית מבוצעת על ידי גופי אישור ובקרה.

פיקוח על – מתבצע על ידי השירותים להגנת הצומח ולביקורת המפקחים על גופי האישור והבקרה באמצעות מנהלה להסמכה. תוצרת אורגנית תסומן בסמלים: סמל אורגני אחיד וסמל בקרה.

הסמכת גופי בקרה – חקלאות אורגנית

לצורך יישום החוק הוקמה בשירותים להגנת הצומח ולביקורת מנהלת הסמכה הפועלת עפ"י כללי תקן ISO 17011, ושמה: הוועדה מקצועית לאישור סטנדרטים ושיטות – המנהלה להסמכת גופי בקרה.

תפקידי הוועדה: הרחבת הסטנדרט האורגני לתחומי אישור נוספים. בחינת שיטות ואמצעים אגרו-טכניים המתאימים לחקלאות אורגנית.

 

אולי יעניין אותך גם

ייעוץ עסקי רב תחומי

הנדסת תעשייה וניהול

פתיחת מקצים ייחודיים להשתתפות בתכניות הסיוע של משרד הכלכלה לחברות ממחוז הצפון

חברות ממחוז הצפון המעוניינות להגדיל את היצע המכירות שלהן בשווקים הבינלאומיים, מוזמנות להגיש מועמדות להשתתפות בתכניות מינהל סחר חוץ.

קצת על התכניות

  • תכנית "כסף חכם" – במסגרת התכנית מינהל סחר חוץ יכיר בהוצאות ייעודיות לשיווק מוצרים בחוץ לארץ או לרכישת שירותים לקידום מאמצי השיווק בשוק היעד הנבחר, בכפוף לכללים המופיעים בהוראת מנכ"ל 5.10.
  • תכנית שער לשיווק בינלאומי (של"ב) – במסגרת התוכנית חברות העומדות בתנאים המופיעים בהוראת מנכ"ל 5.12, יוכלו לזכות בסיוע בהוצאות המוכרות הכרוכות בקידום השיווק והמכירות בשוק הבינלאומי, כגון הוצאות בגין: כתיבת תוכנית שיווקית, הכשרות בתחום הייצוא, פיתוח מערכי שיווק וצינורות הפצה, השתתפות בתערוכות, יצירת כלי שיווק אינטרנטיים, פרסום, תקינה והצגת המוצרים בשווקי היעד. תקרת השתתפות המשרד במימון ההוצאות המוכרות הינה עד 200 אלף ש"ח.
  • קרן הסיוע בפרויקטים ומכרזים בינלאומיים – הענקת סיוע לחברות ישראליות הניגשות לפרויקטים בינלאומיים על ידי השתתפות במימון הגשת הצעה למכרז בחוץ לארץ או הוכחת התכנות (פיילוט) לפרויקט.

אולי יעניין אותך גם

ייעוץ עסקי רב תחומי