במקום להימנע מפעילות – צריך לחתור קדימה, לפעול כל הזמן…

כמעט לכל אחד מאיתנו, קרה שהוא חד מדוכדך וחסר אנרגיה. כשלמצב הזה נלווים גם תחושת אשמה, עייפות, הערכה עצמית נמוכה, מצב רוח ירוד וקושי חברתי, משבר הקורונה, חוסר ידיעה וצפי לגבי פרנסה ובריאות, כל אלה הופכים את האדם למשותק ומכונס בתוך עצמו.

אחד הסתברויות של המצב הזה הוא שמחד, אין לך חשק וכוח להשקיע אנרגיה בכלום ומאידך, כשאתה מצליח לפעול אתה מרגיש טוב יותר. עקב השיתוק שמאפיין את המצב הזה אתה נכנס לקיפאון ולחוסר יכולת לעמוד בהבטחות והתחייבויות, ולכן גם חש אשם. בשל חוסר היכולת הזו אתה נתקל ביחס שלילי מצד האחרים וכך מונצח מעגל חוסר העשייה ופריצת דרך בחיים.

במרבית המקרים העובדה היא, שכמעט ולא משנה כמה מדוכא תהיה, תמיד תרגיש טוב יותר לאחר שהיית פעיל. עד כמה שההימנעות מעשייה היא מפתה, היתרונות שבהיפטרות ממנה רבים מאשר היתרונות שבדבקות בה:

  • אי כניעה להימנות מניע משיתוק להשגת מטרות ושפר את מצב הרוח.
  • ע"י פעולות מכוונות ויעדים ברורים, נרכשת שליטה על המחשבות ועל הרגשות.
  • פעולה מעידה על כנות ורצינות, בכך שהתודעה מקבלת מסר לפיו אלה לא רק דיבורים.
  • עשייה מחזקת מחויבות ומייצרת הוכחות לפיהן ניתן להתגבר על הימנעות.
  • כל פעולה נוגדת הימנות מעלה תובנות חדשות שיחזקו את המשך העשייה.
  • הימנעות מקטינה מוטיבציה.  פעילות מגבירה מוטיבציה.
  • עשייה נוגדת תחושת חוסר ישע. היא מוכיחה לך שאתה מסוגל להשיג מה שאתה רוצה.
  • הימנעות מפעולה נחוצה מייצרת מתח ולכן גם עייפות. לעומתה עשייה מפיגה את המתח ולכן גורמת לתחושה פיזית טובה יותר.
  • עשייה עוצרת מחשבות שליליות, משפרת את מצב הרוח ומרחיבה את המודעות.

אז מה עושים עם זה, ואיך יוצאים מזה?

בצע, אל תדבר

רוב בני האדם עושים דברים כי יש להם חשק. קודם "בא לי" ורק אז אני עושה. אם "לא בא לי", אז אני לא עושה. מכאן כבר קצרה הדרך למסקנה השגויה, לפיה הפעולה נתונה למרותו של החשק וכי על פי מצב הרוח יישק דבר. במציאות זה עובד גם הפוך. לעיתים קרובות מאוד, החשק מגיע לאחר הפעולה. לכן, כדאי ומשתלם לבצע גם אם אין חשק. הסיפוק וההנאה יגיעו לאחר הפעולה. מסתבר שהתגברות על אתגרים ולו קטנים, מייצרת פתרונות נוספים בהמשך וגורמת לתחושת סיפוק וכבר הוכח שביצוע של מה שצריך גורם לעליה בתחושת ההערכה העצמית ותחושת המסוגלות העצמית.

האדם נוטה יותר לפעולה כשהוא בוחר בכך, מאשר כשהוא חש שהוא מוכרח. לכן, ארבעת הגורמים שכדאי להיות מונחים על ידם הם:

  • קבלת העובדות הסתמיות (במציאות כפי שהיא ללא קשר להעדפותיך).
  • החלטה מה אתה רוצה שיקרה.
  • מה הפעולות שנחוצות לך על מנת להשיג את מה שאתה רוצה.
  • פעולה מיידית והוצאה אל הפועל של אותן פעולות.

אולי יעניין אותך גם:

אימון אישי

אימון אישי למנהלים

ייעוץ ארגוני – אודות ייעוץ ארגוני