שיפור ניהול – לכל מנהל, בכל ארגון ובכל מצב, מטרות רבות ושונות, אותן הוא חותר להשיג. אולם, לכל המנהלים
מטרה עליונה משותפת "להיות אפקטיבי" כמנהל. ההנחה היא כי המטרה העיקרית אשר אתה כמנהל, צריך
להשיג הינה: אפקטיביות ניהולית.
אפקטיביות ניהולית = המידה בה משיג המנהל את התפוקות הנדרשות מתפקידו (אפקטיביות ויעילות).
שים לב, שאפקטיביות הניהולית מוגדרת במונחי תפוקה ולא במונחי תשומה. דהיינו, היא נמדדת על ידי הדברים
שמנהל משיג ולא על הדברים שמנהל עושה או אופן העשיה. אני מדגיש שאפקטיביות אינה תכונה של המנהל אלא
היא התוצרת של כל פעולות הניהול אותן הוא מבצע (שיפור ניהול).
כיצד משיגים את האפקטיביות הניהולית – אפקטיבי – אפקטיביות ?
התיאוריה התלת מימדית יכולה לתרום לשיפור האפקטיביות הניהולית שלך. תיאוריה זו מצביעה על שני מימדים
עיקריים בהתנהגותו של כל מנהל. הפועל למען השגת יעדי הארגון. שני המימדים הם : מימד התייחסות למשימה
שיש לבצע ומימד התייחסות לאנשים עמם הוא פועל.
כל מנהל מפנה חלק מהמשאבים שלו להשגת המשימה (ואז התנהגותו מאופינת על ידי תכנון, ארגון, יוזמות, מתן
הוראות וכו') וחלק ממשאביו לקשר עם אנשים עמם הוא פועל (ואז התנהגותו מאופיינת על ידי : הקשבה, יעוץ,
עידוד, הדרכה וכו').
אין מנהל שאינו משתמש ככל בהתנהגויות של אחד המימדים, וחשוב לזכור ששניהם קיימים אצל כל מנהל ואינם
תלויים זה בזה. כך הדגשת מימד אחד אינה באה על חשבון המימד השני, אולם, מנהלים נבדלים זה מזה המידה
שבה הם נוטים להשתמש בהתנהגויות המאפיינות את שני המימדים הבלתי תלויים. כלומר, מנהל יכול להיות
גבוה על שני המימדים, נמוך על שניהם או גבוה באחד ונמוך בשני.
המידה בה משתמש המנהל בהתנהגויות של כל אחד משני המימדים מגדירה את סגנון הניהול הבסיסי שלו.
ארבע סגנונות ניהול – שיפור ניהול
- סגנון צוותי – גבוה מהממוצע הן בהתייחסות למשימה והן בהתייחסות לאנשים.
- סגנון תובע – גבוה מהממוצע בהתייחסות למשימה ונמוך מהממוצע בהתייחסות לאנשים.
- סגנון מתייחס – גבוהה מהממוצע בהתייחסות לאנשים ונמוך מהממוצע בהתייחסות למשימה.
- סגנון נוהלי – נמוך מהממוצע הן בהתייחסות למשימה והן לאנשים.
עד כאן, היכרנו שניים מתוך שלושת המימדים של התיאוריה וראינו כיצד יוצרים את ארבעת סגנונות הניהול
הבסיסיים.
הסגנונות אינם אפקטיביים או לא אפקטיביים בזכות עצמם, אלא האפקטיביות שלהם תלויה במצב שבו
משתמשים בהם.
מרכיבי אבחון המצב הם :
- אופי העבודה.
- רוח הארגון.
- ממונה (סגנון וציפיות).
- עמיתים (סגנון וצפיות).
- כפופים (סגנון וציפיות).
באמצעות איבחון מרכיבי המצב הוספנו את המימד השלישי – מימד האפקטיביות.
מידת האפקטיביות של מנהל = מידת התאמה בין הסגנון הניהולי ובין דרישות המצב.
נשאלת עדין השאלה : כיצד תעלה את מידת האפקטיביות הניהולית שלך? או כיצד תשיג את ההתאמה בין
הסגנון הניהולי שלך ובין דרישות המצב בו אתה פועל?
התשובה : על ידי כך שתשפר את שלוש מיומנויות הניהול הבאות. 3 מיומנויות הניהול הן :
1. א' – מודעות עצמית, ב' – רגישות מצבית.
המודעות העצמית הינה מרכיב חשוב בתוך מכלול סימני הבגרות המקצועית והנפשית של האדם.
בגרות מקצועית – ידע ויכולת תכנון קדימה, וותק, יכולת לקחת אחריות.
בגרות נפשית – בשלות אפקטיבית. אי תלות וטיפוס יותר של "בוס", התנהגות עשירת מיגוון, התעניינויות
מעמיקות, פרספקטיבה ארוכת טווח.
מודעות עצמית – ושליטה עצמית.
- החיובי – יכולת לשנות מצב. השלילי – מנהל נוקשה.
- החיובי – יכולת לשנות סגנון. השלישי – מנהל מיטלטל.
רגישות מצבית
- רגישות מצבית הינה היכולת לאבחן את סיגנון הניהול שלך, עצמך כחלק ממודעות עצמית.
- היכולת לאבחן מצבים כצורה נכונה על ידי הערכת 5 מרכיבי המצב. זאת בהתייחס למשימה שיש לבצע ובהתייחס לאנשים עמם יש לבצעה.
יכולת לשנות מצב
היכולת לשנות את הדרישות של אחד או יותר ממרכיבי המצב, בדרך שתגביר את האפקטיביות הניהולית.
יכולת לשנות סגנון
היכולת לשנות את הסגנון הסיסי ולהשתמש בסגנונות שונים בהתאם למצב, בדרך שתגביר את האפקטיביות הניהולית.
מתוך ההגדרה מתברר כי רגישות מצבית הינה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להשגת אפקטיביות ניהולית.
מנהל יותר אפקטיבי – מנהיגות מודל תלת מימדי
המנהל צריך, בראש ובראשונה להשתמש ברגישות מצבית על מנת לאבחן את סגנונו ואת דרישות המצב בו
הוא פועל.
במקרה בו מוצא המנהל התאמה בין הסגנון ובין המצב, הוא יכול להשתמש ביכולתו לשנות סגנון או ביכולתו לשנות
מצב. ככל שהסגנון הניהולי שלך והמצב הניהולי בו אתה נמצא מתאימים יותר זה לזה, האפקטיביות הניהולית שלך
תגדל.
- מנהל יותר אפקטיבי – על ציר האפקטיביות הוא סמכותי נאור. על ציר התייחסות לאנשים הוא מנהל מפתח.
- מנהל פחות אפקטיבי – על ציר האפקטיביות הוא סמכותי נוקשה. על ציר התייחסות לאנשים הוא מנהל מטיף.
אולי מעניין אותך גם :