אחריות ניהולית אינה רק תואר, היא אחריות מערכתית
אחריות ניהולית – בעולם הארגוני והעסקי של היום, שבו קצב השינויים מואץ והמורכבות גוברת, קיימת נטייה טבעית לערבב בין סוגי ניהול שונים.
מנהל טכנולוגיות (CTO), מנהל מפעל, סמנכ"ל תפעול (COO), מנהל הנדסה או מהנדס תעשייה וניהול – כולם מנהלים, אך כל אחד מהם אחראי על
רובד שונה במערכת הכוללת.
כאשר אין גבולות גזרה ברורים בין תחומי האחריות, נוצר בלבול בין ניהול מקצועי, ניהול תפעולי, ניהול תהליכי ו־ניהול אסטרטגי.
הבלבול הזה עלול להוביל לחפיפות, התערבויות יתר ולפעמים אף לעימותים בין מנהלים – במקום לתיאום ולשיתוף פעולה.
מהי אחריות ניהולית – ולמה היא קריטית להנהלה הבכירה – ניהול בכיר בארגון
אחריות ניהולית היא היכולת של כל מנהל – בין אם הוא מנכ"ל, סמנכ"ל תפעול, מנהל מפעל או מנהל תפ"י –
להבטיח שהתהליכים, המשאבים והאנשים שבתחום אחריותו פועלים בהתאם ליעדים הארגוניים הכוללים.
אולם רמות האחריות משתנות בהתאם לסוג הניהול:
סוג ניהול עיקר התפקיד תחום אחריות דוגמה אופיינית – חלוקת סמכויות בארגון
ניהול אסטרטגי קביעת כיוון ויעדים ארוכי טווח הארגון כולו מנכ"ל / סמנכ"ל אסטרטגיה.
מנהל מקצועי מומחיות וחדשנות בתחום ידע תקנים, מתודולוגיות, טכנולוגיות CTO / מנהל הנדסה.
ניהול תהליכי תיאום ויישום בין מחלקות תזמון, סנכרון, מדדים מנהל תפ"י / הנדסת תעשייה וניהול.
ניהול תפעולי אחריות על ביצוע בפועל עובדים, ציוד, תפוקה, איכות מנהל מפעל / COO.
ממשקי ניהול – היכן נגמרת אחריות ומתחילה שותפות – מצוינות תפעולית
הניסיון מלמד שבמרבית הארגונים, החיכוך הגדול ביותר נוצר דווקא בין מנהלי מפעלים, מנהלי תפ"י ומנהלי הנדסה,
משום שהם חולקים גבולות פעולה משיקים.
לדוגמה :
מנהל מפעל אחראי על התפוקה, אך תלוי במנהל תפ"י לקביעת עומסים ותכנון.
תפ"י אחראי על סנכרון בין ייצור, רכש, מלאי ושירות – אך נדרש לממשק הדוק עם הנדסה ותפעול.
מנהל הנדסה מגדיר את שיטות העבודה והמתקנים, אך תלוי בתפעול לביצוע בפועל.
מנהל טכנולוגיות (CTO) מגדיר את החדשנות, אך אינו מבצע בעצמו את היישום.
כאשר כל אחד “נכנס לתחום של השני” – האחריות נעלמת, והביצועים נפגעים.
כאשר כל אחד מבין את גבולות הגזרה, נוצר ארגון מתואם, יעיל ומקצועי.
חפיפה ניהולית – מתי היא נדרשת ומתי היא הרסנית – שיתוף פעולה בין מנהלים
בניהול רב-ממשקי (Multi-Disciplinary Management), חפיפה ניהולית היא בלתי נמנעת.
האתגר הוא להגדיר מתי היא שיתוף פעולה ומתי היא התערבות.
חפיפה נדרשת – כאשר יש צורך בהעברת ידע, תיאום טכנולוגי, פיתוח שיטות ייצור, או מעבר לתקן חדש.
חפיפה הרסנית – כאשר שני מנהלים מקבלים החלטות באותו תחום, או כאשר סמכויות לא מוגדרות היטב.
מנהל מפעל לדוגמה, אחראי על ניהול השוטף והביצועים, אך אין לו אחריות על עיצוב שיטות הייצור – זהו תחום של מנהל הנדסה.
לעומת זאת, מנהל תפ"י אחראי על האינטגרציה בין הנדסה לתפעול, כדי לוודא שהקצב, המשאבים והיעדים מתואמים.
ניהול מקצועי לעומת ניהול תהליכי – האיזון העדין – ניהול תפעולי – שיפור תהליכים ארגוניים
ניהול מקצועי (כמו CTO או מנהל הנדסה) קובע סטנדרטים, שיטות וחדשנות.
תהליכים מנוהלים (כמו מנהל תפ"י / הנדסת תעשייה וניהול) דואג שהזרימה תתבצע בהתאם לסטנדרטים הללו, בזמן ובאיכות הנכונה.
ניהול תפעולי (מנהל מפעל / COO) דואג ליישום בשטח – עובדים, מכונות, משמרות, איכות.
כאשר שלושת המנהלים פועלים בסינרגיה – הארגון מציג מצוינות ניהולית ותפעולית.
כאשר אחד מהם מתערב מעבר לגבולותיו – נוצר עומס ניהולי, חוסר בהירות וירידה בתפוקה.
האחריות של הניהול הבכיר – הגדרת גבולות והובלת שיתוף פעולה – גבולות סמכות ניהולית
המנהלים הבכירים בארגון (מנכ"ל, סמנכ"לים, מנהלי מפעלים ו־CTO) נדרשים לא רק לנהל, אלא לתכנן את מבנה הניהול עצמו:
להגדיר בבירור את תחומי האחריות והסמכות של כל מנהל.
להקים מנגנוני תיאום קבועים בין מנהלי מפעלים, הנדסה ותפ"י.
לקבוע KPI ברורים לכל תחום – מי מודד מה, ומי אחראי על מה.
להבטיח תרבות של שיח ניהולי פתוח, לא של התערבות או תחרות.
במילים אחרות – האחריות הניהולית העליונה היא לייצר אחריות ניהולית לכל הדרגים.
סיכום – אומנות הניהול היא אומנות הגבולות – גבולות גזרה ניהולית – פיתוח מנהלים
ניהול אפקטיבי אינו רק שליטה בתהליכים – אלא שליטה בגבולות ובממשקים. מנהל מפעל, מנהל תפ"י, מנהל הנדסה, CTO או COO – כל אחד חייב
לדעת מה תחום אחריותו, מה תחום האחריות של האחר, וכיצד הם משלימים זה את זה. כך נבנית היררכיה ניהולית חכמה, עם חיבור בין המקצועי,
התפעולי והאסטרטגי.
