יצירתיות בעבודה

למה, בכלל, צריך יצירתיות?

יצירתיות בעבודה – הניסיון מראה שמרבית המנהלים מאמינים שחשיבה יצירתית מיועדת לפתרון בעיות בלבד, ובעיות כידוע, אין צורך לחפש – הן צצות מאליהן. כשקיימות בעיות, קיים צורך מידי בהעלאת רעיונות, ועל כן למידת מיומנויות "חשיבה יצירתית" איננה עוד בגדר מותרות, אלא הכרח המציאות. לכן, לא ניתן עוד להתייחס לנושא זה כנושא איזוטרי שנועד לשבור שגרה, שבו "העלאת רעיונות" היא בשביל ה"כייף" – מתוך תקווה שההשראה לבדה תספק רעיון חדשני פורץ דרך.

ארגון שרוצה להטביע חותמו, חייב לשנות את התפיסה, להתייחס לנושא החשיבה היצירתית ברצינות רבה יותר, ולאמץ את קונספט "היצירתיות הרצינית" זוהי היכולת להיות רציני בכל שלב של תהליך החשיבה היצירתית אל מול כל מוקד יצירתי שיש בו הזדמנות לשיפור, לשינוי לקריאת תיגר על המוסכמות.

את ההבדל שעושה היצירתיות ממחיש מודל ה"שיא" – יצירתיות – שירות – איכות.

שירות

פרדוקס השירות תמציתו – ציפיות הלקוח עולות ביחד עם שיפור השירות. זו הסיבה שצריך לכבוש שיאים חדשים בשירות, כל הזמן !

איכות – מעגל איכות

כיוון שאיכות גבוהה כהיום היא סטנדרט, כשאין איכות, זה לכל היותר הופך לחיסרון.

השיא של "מודל השיא" הוא ה – י של יצירתיות !

העתיד ומון בחשיבה טובה יותר, ויצירתיות מהווה מרכיב חשוב לשבירת "שיאים" אישית ומקצועית, בשירות, מכירות, שיווק וניהול !

היפוך מודל ה"שיא" הוא "איש" – לא תוכל להגיע לשיאים חדשים ללא ניצול מושכל של הפוטנציאל היצרתי הגלום בכל אחד מהאנשים שלכם.

על מנת להגיע לתוצאות יצירתיות – יש לחשוב יצירתי…

החשיבה היצירתית היא רמת החשיבה הגבוהה ביותר בתחום של פתרון בעיות, והיא החלה להיחקר באינטנסיביות רק בעשור האחרון.

חוקרים בתחום, כמו גילפורד, מבחינים בין שני שלבים עיקריים בפתרון בעיות יצירתי.

חשיבת ילד

חשיבת ילד או חשיבה מתבדרת, היא חשיבה אסוציאטיבית, פרועה, ללא עכבות, ללא מגבלות על הפתרונות או הרעיונות.

חשיבת שופט

חשיבת השופט לעומת זאת או חשיבה מתכנסת, הינה חשיבה הבוחרת רעיונות, לקראת יישום. כמובן, שככל שהשלב הראשון פורח יותר, כך אפשרות בחירת הרעיונות בשלב השני גדלה משמעותית.

כבר בשנות החמישים, הגה אלכס אוסבורן, שותף בסוכנות פרסום האמריקנית הגדולה ברטון-דארסטון-ואוסבורן BBOO, את הכלי הנפוץ ביותר בעולם בתחום החשיבה היצירתית, "סיעור מוחות". סיעור מוחות במהותו, הוא צורה של חשיבה קבוצתית, והמנוהל לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות (ניתן גם להשתמש בטכניקות נוספות כגון : "שולחן עגול" או "שיתוף עובדים בניהול" או "חוגי איכות" בתחומי ניהול וברובדי או נגזרות עסקיות שונות).

טכניקה זו מיוצגת על ידי הגישה של "תחשוב פרוע, תעלה מה שבא לך". זוהי שיטה מאוד אינטואיטיבית, וכאן טמון גם הקושי של הטכניקה – לא כל האנשים יכולים "לחשוב פרוע", רק מעצם ההוראה, ואין "מאה אחוז אחריות" לכך שאכן יועלו רעיונות, לא כל שכן רעיונות יצירתיים.

על מנת להעלות את ה"יכולת יצירתית", להבטיח ייצור של יותר רעיונות, ולהוציא רעיונות מהאנשים הכי "מרובעים", יש להשתמש בטכניקות מובנות יותר שיאפשרו להעלות יותר רעיונות, מבלי להסתמך על מצב רוח או מזל…