האם קיים סגנון מנהיגות מיטבי שעשוי להוביל ארגונים להצלחה?
תכונות מנהיג בהשוואה למנהל
מנהל – האם תכונה זו מולדת או שזו תכונה נלמדת / נרכשת, או שהיא יכולה להיבנות מתוך נסיבות מסוימות בלבד.
שאלה נוספת נשאלת, האם כל מנהיג יכול להוביל בהצלחה כל ארגון. לכן הבחינה הינה איזו מנהיגות מתאימה לצורכי
ארגונים שונים, לדוגמא: ארגון ממשלתי, צבאי, עתיר ידע, היי טק, מסחרי, תעשייתי, קמעונאי ועוד. . .
- מה הופך אדם למנהיג?
- האם מנהיגות תלויה באישיות של אדם?
- האם נסיבות ייחודיות הן שהופכות אדם למנהיג?
- מהן אותן תכונות המייחדות את המנהיג ממי שאינו מנהיג?
- האם בכל מצב נדרשים כישורי מנהיגות זהים?
- מהו מקומם של המונהגים (האנשים שנשלטים או נמשלים על ידי המנהיג) בתהליך ההנהגה?
- האם אפשר למצוא דמיון בין מנהיגים שונים?
מנהיג ומנהל – דומה ושונה
רוב ההגדרות נוטות לראות במנהיגות תהליך השפעה מכוון לפרט או לקבוצה. המנהיג בארגון נתפס כמי שמגשר בין
רצונות וצרכי הכפופים לו ויכולותיהם מצד אחד, ובין המטרות והדרישות של הארגון מצד שני. מנהיגות גם קשורה
לתהליכי השפעה חברתית שבמסגרתם פרט אחד מפעיל השפעה מכוונת על אחרים על מנת להבנות פעילויות
וקשרים בקבוצה או בארגון. השוני בין ההגדרות הינו במטרת השפעתה של המנהיגות, במקור השפעתה וזיקתה
היא בעיקר בניהול. מנהיגות היא תופעה המתרחשת בקבוצות. יש במנהיגות "מנהיג" ו "ומונהגים".
מעורבים במנהיגות תהליכי השפעה. יש תכלית בהשגת מטרות.
מהן המטרות והיעדים אותם אמור המנהיג להשיג?
המטרה הכוללת של המנהיג היא להשיג את מטרות הארגון בעזרת המונהגים (לרוב, חברי הקבוצה או הצוות).
על מנת לעמוד במטרה זו, על המנהיג להשיג ארבעה יעדים עיקריים:
- לגבש חזון עתידי על ידי עיצוב והבהרה של מה שצריך להיות, כנגד מה שקיים בפועל (יעדי הארגון הנגזרים מהחזון).
- לפתח ולשמר מחויבות ושיתוף פעולה מצד הקבוצה.
- להביא את הקבוצה לפעולה מגובשת ומשותפת כדי שתשיג את יעדי הארגון המוסכמים.
- למקסם את היכולות (כישורים), האנרגיה והידע של אנשי הקבוצה.
המנהיג שואף ופועל לגרום לאנשים לפעול להשגת מטרות. ברוב המכריע של המקרים, עליו להשיג שיתוף פעולה
מתוך רצון, ולא מתוך כניעה. לעתים קרובות יימצאו המונהגים בלחץ לעשות יותר מכפי שהיו עושים לו היו מניחים
להם לנהוג כרצונם. המנהיג באישיותו בעל כוח שכנוע ומעניק השראה – עליו לבנות את המורל של הקבוצה כך
שהמונהגים ירגישו שהם משיגים יחד "מטרה נעלה" שראוי להתאמץ למענו.
מהם הכישורים הנדרשים למנהל טוב בכל הנוגע להנעת עובדים?
- מנהל טוב הוא אדם שיש לו מודעות עצמית, שמכיר את חולשותיו ואת עוצמותיו שלו. אדם שיודע לנהל את האגו שלו, ולא שהאגו מנהל אותו. שמסוגל ושאינו חדל ללמוד מכל אדם ומכל דבר. שכאשר אומרים עליו שהוא אינטליגנטי מתכוונים גם לרמת המשכל שלו וגם ליכולתו לנהל רגשות (בעל אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה) וערכים.
- ניהול הוא מקצוע שמצריך התמחוּת לאורך זמן, בהיותו מורכב, רחב ומגוון מאוד.
- מנהל צריך שיהיו לו יכולות בתחום הבין-אישי, כלומר יכולת להבחין בין טיפוסים שונים של בני אדם – ללמוד לזהות את התפיסות של כל עובד, את האמונות והערכים שלו –ולכוון את התנהגותו לכל אחד כדי להפיק מהם את המרב לתועלת הארגון. התנהגות כלפי עובדים זוהי מיומנות נרכשת.
- מנהל צריך שתהיה לו אישיות גמישה מאוד, שמשתנה לפי האדם שסביבו ולפי המצב.
תפקידי מנהל
תפקידי המנהל לבצע ארבע פעולות עיקריות – תכנון, ארגון, הנהגה ובקרה:
- פעולת התכנון – כוללת את הגדרת מטרות הארגון, כינון אסטרטגיה להשגת המטרות האלה ופיתוח סדרת צעדים מדורגת לפעולה.
- פעולת הארגון – תכנון המבנה הארגוני, שכולל את הגדרת התפקידים השונים וחלוקתם בין העובדים. קביעת המדרג הניהולי בארגון (מי מדווח למי, מי עובד עם מי בארגון ומחוצה לו) ובאיזו רמה ארגונית מתקבלות ההחלטות.
- פעולת ההנהגה – הנהגת האנשים המועסקים בארגון ותיאום ביניהם. יצירת מוטיבציה אצל העובדים. בחירת ערוצי תקשורת יעילים ביותר. יישוב סכסוכים בין העובדים ועוד.
- פעולת הבקרה – על מנת לוודא שהכול מתנהל כשורה מנהלים צריכים להשגיח על ביצועי הארגון. הביצוע הממשי חייב להתאים למטרות שהוצבו קודם לכן בשלב התכנון. אם קיימות סטיות למיניהן הרי זה תפקידו של המנהל להסדירן.
דגשים חשובים – למנהל על מנת להצליח בתפקידיו בארגון
מתן דוגמא אישית ומודל לחיקוי. מקסום יכולת העובדים לאורך זמן. אופטימיות, אכפתיות ומצב רוח טוב. ניהול זמן נכון
בסביבת עבודה מרובת משימות. לאפשר לעובדים הכפיפים למתוח ביקורת על תהליכים בארגון ללא חשש.
הבדלים בין מנהיג למנהל
ראשית קיימת חפיפה ו/או התאמה בין תכונות המנהל לתכונות המנהיג, בהיבט של יחסי אנוש וניהול עובדים
ומנהלים.
מנהיג – מלמד איך לגשת לפתרון בעיות. מודד הצלחה בכל מקום. בונה אחריות עצמית. ממוקד במה נכון לעשות.
מתמקד במטרה. מוביל את הדרך. מעוניין בהצלחת המונהגים. בונה את הביטחון העצמי של המונהגים. מעורר-יוזם
חדשנות בצוות ובארגון.
מנהל – מלמד איך לפתור בעיות. מודד הצלחה על פי היררכיה. דורש אחריות עצמית. ממוקד במה נכון לעשות
עכשיו.
מתמקד בדרך למטרה. מראה את הדרך בביצוע. רוצה להצליח יותר. משקיע פחות בביטחון העצמי של המונהגים.
אינו מתמקד בחדשנות. ההבדל בין מנהלים ובין מנהיגים מבחינת תכונותיהם ואופן תפקודם:
מאפייני המנהיג : יצירתי, חזוני, יצרי, גמיש, חדשן, נותן השראה, אמיץ, בעל דמיון, מאפשר התנסות, יוזם שינוי,
פועל מתוך עוצמה אישית.
מאפייני המנהל : אנליטי, רציונלי, מייעץ, עקבי, פותר בעיות, דעתן, מובנה, ישיר, סמכותי, מייצב, פועל מתוך עוצמת
התפקיד. חלוקה סכמתית בין מנהיגים למנהלים, המבוססת על האופן שבו הם רואים את תפקידם :
- מנהלים מארגנים – מנהיגים מחדשים.
- מנהלים שואלים איך ומתי – מנהיגים שואלים מה ולמה?
- מנהלים מתמקדים במערכות – מנהיגים מתמקדים באנשים.
- מנהלים עושים דברים נכון – מנהיגים עושים את הדברים הנכונים.
- מנהלים משמרים – מנהיגים מפתחים.
- מנהלים נשענים על סמכות פורמלית – מנהיגים משרים אמון.
- הפרספקטיבה של מנהלים היא לטווח הקצר, ושל מנהיגים לטווח הארוך.
- מנהלים מקבלים סטטוס-קוו – מנהיגים מאתגרים אותו.
- מנהלים מתמקדים ב "שורה התחתונה", ומנהיגים באופקים חדשים.
- מנהלים מחקים – מנהיגים יוצרים.
השוואה בין מנהיג מעצב ובין מנהיג מתגמל
מנהיג מעצב / מתמיר (מעצב ומגדל) – מעורר הזדהות ומחויבות. מחדיר במונהגים נאמנות לאידיאלים. מעצים,
מעריך, מעניק משמעות למעשים. מניע את המונהגים לעשות יותר ממה שהם האמינו שיש ביכולתם לעשות.
יוצר מוטיבציה רגשית – הגשמת העצמי ללא ציפייה לתגמולים. מחפש דרכי עבודה חדשות ומנסה לזהות הזדמנויות
חדשות מול סיכונים. משתמש בשיטות תגמול מסורתיות המכוונות למניעים חיצוניים ופנימיים. משתמש גם באמצעים
סימבוליים, בדימויים, כדי לעורר את המונהגים.
מנהיג מתגמל / עסקאי – מזהה ציפיות המונהגים. יוצר בתודעת המונהגים קשר ברור בין המאמץ לתגמול. מעניק
תגמולים על-פי רמת הביצוע (שכר ועונש, מערכת משוב). רמת הביצוע שאליה מביא המנהיג אינה חורגת מרמת
הביצוע שנובעת מהנכונות הבסיסית של המונהגים. יוצר מוטיבציה תכליתית – תועלתית. מקדם עבודה על-פי
נהלים ידועים ומוכרים. משתמש בשיטות תגמול מסורתיות, בעיקר כאלה המכוונות למניעים חיצוניים.
מהם ההבדלים בין מנהיג פורמלי לעומת מנהיג בלתי פורמלי?
מנהיגים פורמליים – שואבים את כוחם מסמכות לגיטימית הנובעת מתוקף תפקידם. מכוח סמכות זו עומדים
לרשותם אמצעי תגמול וענישה. התפקיד מעניק להם את היכולת להפעיל אמצעים אלה, כלומר להפעיל כוח.
מנהיגים בלתי פורמליים – אלה למעשה מנהיגים ה "צומחים" מהשטח, ומנהיגותם ספונטנית במובן שהיא יוצאת
מתוך ציבור המונהגים ואיננה נקבעת מה הנהלת הארגון, למשל מנהיגות חברתית, מנהיגות דתית. על מנת
שמנהיגות מסוג זה תגבש כוח והשפעה, צריך שתהיה לה כריזמה וסמכות מקצועית, או מנגנוני כפייה.
הבדלים בין מנהיג פורמלי למנהיג בלתי פורמלי, מבחינת מקור הכוח, הסמכות וההשפעה שלהם :
- מנהיג פורמלי – ממונה באופן רשמי על ידי סמכות חיצונית לקבוצה. כוחו וסמכותו נובעים ממקור חיצוני לקבוצה. יש לו סמכות להפעיל סנקציות פורמליות. מייצג את הקבוצה כלפי חוץ. משמש הנציג הרשמי של הקבוצה. קובע מטרות לקבוצה ושולט בה. התקשורת פורמלית, מבוססת על צינורות התקשורת המקובלים. כלפי הסביבה הוא חייב לקבל את הכרת הקבוצה, אבל בלעדיה יהיה לו קשה לתפקד.
- מנהיג בלתי פורמלי – צומח מתוך הקבוצה באופן טבעי. כוחו והשפעתו נובעים מתוך הרצון של חברי הקבוצה. כמעט ואין לו סמכות להפעיל סנקציות. מייצג את הקבוצה בעיקר כלפי פנים. משמש הנציג הרשמי של הקבוצה. שותף למטרות הקבוצה וחולק אותן עימה. התקשורת בלתי פורמלית, חברית ואינה מבוססת על הצינורות המקובלים. הוא חייב לקבל את הכרת הקבוצה על מנת להמשיך לייצגה.
אולי יעניין אותך גם :
ממה בנויים מנהיגים – איך מייצרים השפעה ללא סמכות?
סגנונות ניהול – מנהיגות מתגמלת יצירתית ומעצבת